שירי צוק – סופרת

עורכת. מרצה. תסריטאית. מבקרת. תולעת ספרים.

חדש בבלוג

סופרת
כתבתי מעל עשרים ספרים, לילדים, נוער ומבוגרים. כשאני כותבת אני נהנית ומתלהבת, ומתחברת לילדה/פעוטה/מתבגרת שבתוכי, כי מסתבר שכולן עדיין חיות בתוכי. אני תמיד מעדיפה לכתוב על פני לדבר, כי בכתיבה אני שנונה ואינטליגנטית יותר, או לפחות ככה אומרים (וכותבים) לי. בימים אלה אני עובדת על הספר הרביעי בסדרת מי רוצה כוח על, ועל הספר הראשון בסדרת 12 אבנים, וצוחקת בקול תוך כדי כתיבה.

עורכת
אני אוהבת לקרוא, ובאופן אינסטינקטיבי אני תמיד חושבת איך הטקסט הזה יכול להיות יותר טוב. כעורכת, אני מנסה לדחוף את הכותבים לעשות את מה שהם יכולים הכי טוב, ומכוונת אותם בעדינות לכיוון הנכון. אחרי שאני נפגשת עם הכותב/ת, מתחיל הפינג־פונג, שבסופו, עם קצת מזל והרבה עבודה, יש ספר. בספרים שערכתי אני גאה כמעט כמו בספרים שכתבתי – נגיד כמו האחיינים שלי לעומת הילדים שלי – כולנו יושבים יחד מסביב לשולחן בליל הסדר, אבל האחיינים שלי יותר מצחיקים.

מרצה
עד לפני עשר שנים לא הבנתי למה בכלל לצאת מהבית לעבודה, אם אפשר לעשות הכול בישיבה בחדר העבודה הממוזג שלי. אבל אז התחלתי להיפגש עם קוראים וגיליתי איזה כיף זה – כשאני מדברת על משהו שאני כל כך אוהבת, כמו ספרים, אני מתלהבת ומלהיבה אחרים. ואם בסוף הם עוד קוראים את הספר – אז בכלללללל.

תסריטאית
תמיד אהבתי לכתוב ותמיד אהבתי טלוויזיה, וכשפגשתי את שי אביבי כשהוא עבד על תוכנית הלילה שלו, אולי תוכנית הלילה הראשונה בטלוויזיה, והוא הציע לי לכתוב לתוכנית, פשוט עפתי. משם התגלגלתי לכתיבת סדרות, בעיקר לילדים ולנוער, ושיבצתי בהן לא מעט "איסטר אגז" שחלקן התגלו במהלך השנים וחלקן עדיין מחכות להתגלות.

מבקרת ספרים
כשאני מתאהבת בספר אני חייבת להמליץ עליו, למשפחה, לחברים, ואפילו לאנשים ברחוב (כן, אני זו שעומדת בחנויות ספרים ומחכה שמישהו יבקש המלצה והמוכרת תהיה עסוקה מדי). יצא לי להמליץ על ספרים בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה, וכל מי שמכיר אותי יודע שלא כדאי לו לקנות ספר בלי להתייעץ איתי, גם כדי שאני אגיד לו אם הספר מתאים לו, וגם כי אני עלולה להיעלב.

תולעת ספרים
מכירים את הילדים שאמרו להם לעזוב כבר את הספר ולצאת החוצה? זאת אני. אבל גם כשיצאתי החוצה יצאתי עם ספר, וככה חוויתי, בצד החיים שלי, חוויות חיים רבות מספור. גם היום אני קוראת כל הזמן, אבל היום אני קוראת לזה עבודה, ככה שזה לגיטימי לעשות את זה במקום מיליון ואחד דברים אחרים; ככל שיש יותר כביסה לקפל, ככה מוסר העבודה שלי גבוה יותר.


חזרה לראש העמוד >>